חזקוני, דברים י״ז

1 לא תזבח לאחר שהזכיר איסור מצבה ואשרה הזכיר איסור זבח.

1 כי ימצא אחר שהזכיר אזהרת אשרה ואיסור זבח שב להזהיר היחיד על עבודת כוכבים.

1 אל שעריך לפי הפשט הוא מקום המשפט כדי שלא יהא התובע טורח ומחזר אחר הנתבע אלא ישב ויצפה אותו מתי יעבור שם שהרי אינו יכול להשמט מלעבור על ידי דרך השער. וכן מצינו ובועז עלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דבר בועז.

2 וסקלתם באבנים הוא או היא דוגמא באש ישרפו אותו ואתהן.

1 על פי שנים עדים וגו׳‎ לפי שנאמר למעלה והוגד לך ושמעת כתב לך כאן אעפ״‎י כן לא יומת רק על פי שנים, או שלשה עדים.

2 על פי שנים עדים או שלשה זו ואצ״‎ל זו קתני.

3 יומת המת העתיד להיות מת דוגמא שמצינו על יעקב ויוסף ומשה הנה אנכי מת.

4 על פי עד אחד ואם תאמר מאי אשמעינן הא קים לן דאפילו לגבי ממון אין עד אחד מהימן כ״‎ש גבי נפשות אלא י״‎ל דעונש דין נפשות חמור לעדים וסד״‎א דעד אחד מהימן קמ״‎ל.

1 כי יפלא יתכסה מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם שהרי מצינו כי יפליא נדר, כי יפליא לנדור, שפתרונם לשון פירוש דוגמא דשן לדשנו. מחלצות ואחלצה צוררי ריקם, וכן הרבה.

2 ממך דבר עם הדיין מדבר אפילו אם נעלם ממך הדין שבא לפניך להמית המת ע״‎י העדות של השנים או השלושה לכך סמכו כאן.

3 בין דם לדם, בין נגע לנגע תרגום ירושלמי בין דם לדם בין דם קטולין לדם בתולים. ובין מכתש סגיר למכתש נתקא. קטול״‎א היא מאכלת.

4 הגה״‎ה זו מצאתי בגליון: כי יפלא ממך דבר בין דם לדם וגו׳‎ ודרשינן שמיירי בין בנגעי אדם בין בנגעי בגדים ואמרינן במסכת סנהדרין זקן ממרא עד שימרה בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וקאמרינן על זה דבנגעים מצי משכחת לה שזדונו כרת. וקשה בשלמא בין דם לדם משכחת לה שטהר דם נדה טמא, בין נגע לנגע בנגעי אדם משכחת לה שטיהר כהן מצורע ועבד עבודה שהוא בכרת, וכן בנגעי בתים, אלא נגעי בגדים היכי משכחת לה אילימא דטיהר בגד שיש בו נגע ונגע בו כהן ועבד עבודה אין לה טומאה שהיא בכרת דאין טומאה בכרת אלא בטומאה שיוצא מגופו דומיא דנכנס במקדש ושרץ בידו דאין עליו אלא מלקות וי״‎ל דהדבר תלוי על מה דאמרינן במכילתא במסכת נזיר דבגד שיש בו נגע אסור בהנאה וכיון שאסור בהנאה אינו שווה פרוטה וכן משכחת לה כגון דקדש אדם אשה בבגד שיש בו נגע והלכה וקבלה קדושין מאחר. ומחלוקת יש בין חכמים לזקן ממרא שחכמים מטמאין את הבגד ואסר בהנאה ומקודשת לשני והוי בכרת לראשון שהיא אשת איש לו או איפכא. ע״‎כ הגה״‎ה.

1 ובאת אל הכהנים תשובה למיני ישראל שפוקרין בדברי חכמים אם נתנה התורה ככתבה ולא לענין אחר למה הוצרך לבא לירושלים.

1 העמד לשרת אין שירות אלא מעומד.

1 שום תשים כשהזכיר השופט פי׳‎ המשפטים שהוא חייב לשמור.

2 אשר יבחר ה׳‎ על פי נביא או על פי אורים ותומים.

3 לא תוכל יכול אתה אבל אינך רשאי.

4 לתת עליך איש נכרי פן יסיתך לעבוד יראתו.

1 וה׳‎ אמר לכם לא תספון מצוה היתה ולא נכתבה.

1 וזהב לא ירבה לו פרש״‎י אלא כדי ליתן לאפסניא שלו, לשון הוצאה בלשון יוני.

1 מלפני הכהנים פי׳‎ מלפני הכהנים יקחנה ויעתיק ממנה.

1 לבלתי רום לבבו מאחיו היינו טעמא לכסף וזהב לא ירבה לו.

2 ולבלתי סור מן המצוה היינו טעמא לוהיה עמו וקרא בו.

3 למען יאריך ימים לפי שהרבנות מקברת את בעליה צריך הוא לדבר שיאריך ימים, ומטעם זה אומרין יחי המלך בשעה שמעמידין מלך.